<h1>ראבי"ה סימן תק"מ</h1>
<h2>דף לב.</h2>
חידושי ירושלמי. עשרה מלכיות כנגד עשרה קילוסין של הללויה הללו אל בקדשו וכו'. ובירושלמי ברכות [פ"ד ה"ג] וגם בפירקין תשע ברכות דראש השנה כנגד תשע אזכרות שבפרשת ותתפלל חנה [אל ה'] וגו' [ש"א ב'] וכתיב [שם] ידין אפסי ארץ דהיינו יום הדין, עשרה זכרונות כנגד עשרה וידוין שאמר ישעיה [ישעיה א'] רחצו הזכו [וגו'] למדו הטיב וגו' עשרה שופרות כנגד עשרה קרבנות היום שבעה כבשים פר ואיל ושעיר (וכו'). ונראה דלהכי נמי תוקעין במוסף. ותו משום שעת השמד, כדאיתא בגמרא דידן. וגם שיר דמוסף הרנינו לאלהים עוזנו.
<h2>דף לב:</h2>
ומסיים בירושלמי [פ"ד ה"ח] בכל הקרבנות נאמר והקרבתם וכאן נאמר ועשיתם אמר הקדוש ברוך הוא עשו תשובה לפני ואני מזכה אתכם בדין באלו עשרת הימים ואעשה אתכם בריה חדשה כענין שנאמר ויעש אלהים את הרקיע. השני מתקיע מה בין שני לראשון משום זריזין מקדימין למצות מעתה נתקע בראשון משום מעשה שהיה פעם אחת בימי היונים תקעו בראשונה והיו סבורים השונאים שמא עליהם הלכו למלחמה והרגום לשנה תקעו תקיעות בשני מיגו דאינון חמין להון קרי קרית שמע ומצלי קרי באורייתא ומצלי ותוקעין אמרי בנימוסיהן אינון עוסקין ושבקין. ואף על גב דבטל השמד, לא עמד בית דין אחר וביטל, דצריך מנין אחר להתירו. ובירושלמי שבת [פ"ו ה"ב] גבי סנדל המסומר פריך שלא בשעת השמד יהיה מותר, ומשני לא עמד בית דין וביטל. ורבי יהושע בן לוי מפיק ליה מקרא [תהלים י"ז] שמעה ה' צדק וגו' רב משרשיא אמר בכל הקרבנות נאמר חטאת ובעצרת לא כתיב חטאת אמר להם הקדוש ברוך הוא מכיון שקבלתם את התורה מעלה אני עליכם כאלו לא חטאתם מיומיכם.
